Back to Flux

Hey there all,

It’s been a while since i wrote last time. sorry for that, i’ve been really busy recently… Hope to find some more time to write in the future.

I decided to write again for a really good reason: After a really long time that i’ve been using a standard plain Ubuntu installation on my laptop, I decided to change back to Fluxbox! Hurray!

I hear many people saying how Ubuntu is getting lame lately, and how Unity is the worst WM ever. I extremely disagree. Ubuntu is going very straight forward toward their great goal: bringing Linux everywhere, and you can’t say they’re not trying their best. every time a new Ubuntu version is released the whole network is buzzing, once again Canonical broke the rules when playing with something that should never be touched in the UNIX world (Pidgin? GDM? GNOME? Xorg? remember all those?). Canonical has a vision, and they do w/e they can to get there. I don’t always agree with what they do, but they touch any taboo they can, and that’s awesome.

A word about Unity: it coud be better. for ex. i can’t see why they removed the 2d version, since compiz is a resources killer. I hate that they removed all the configurations gnome had, every time I enter Unity i feel in some kind of virtual prison, can’t touch anything can’t change anything, what’s linux in that?? :(
However, i fell in love with the HUD (Menus search), and probably will find a way to use it outside unity sometime soon.

So as i said, even though Unity has it’s own awesome features, for a long time I felt I no longer control my machine, and wanted to switch back to Fluxbox, but couldn’t find time.. Until now :)

Fluxbox Desktop

Of course using anything different from Unity on Ubuntu isn’t always an easy task, and I had my own challanges on the way. I promise to publish some notes on hacks i’ve done to make my Linux work faster and look better.

Dor.

דברים לעשות *לפני* התקנת אובונטו 13.10

אהלן,

יצאה היום גרסה חדשה של אובונטו (כאמור, 13.10), ואני ממליץ בחום לרוץ ל־ubuntu.com, להוריד, להתקין ולהנות, כמובן בחינם, כראוי לתכנה חופשית. אבל קודם..!

רקע מאת <a href="http://aandre311.deviantart.com">aandre311</a>

רקע מאת aandre311

בבלוגים שמתעסקים בלינוקס ברחבי העולם נהוג לתת טיפים לדברים לעשות אחרי התקנת הגרסה החדשה של אובונטו, אבל רציתי לתת כמה טיפים לדברים לעשות לפני:

  • קודם־כל, יש לכם דברים חשובים? אל תשכחו לגבות את החומרים האהובים שלכם. יש לא מעט מוצרי cloud חינמיים לגיבויים, למרות שתמיד הכי טוב זה הארדיסק חיצוני :)
  • דבר שני, תעלו לעצמכם את השאלה, האם שווה כבר לשדרג? אם אתם הרפתקנים ואוהבים לשחק עם המחשב, לחקור ולפתור באגים, מומלץ בחום, לא היום אלא אתמול! (דבר שאני כמובן מעודד מאוד). אם לא – תחשבו על זה שוב. תמיד עם שיחרור גרסה עדיין נותרים באגים רבים פתוחים, והמשתמשים הראשונים לשדרג הם כמובן אלה שיאכלו הכי הרבה חראקים.
    אני אפילו יכול להודות שמאז שיש לי פחות זמן לשחק במחשב שלי, כבודו משתמש באובונטו 12.04 LTS (המעולה ד”א), יציבה מאוד ואין הפתעות (איזה יובש, תאמינו לי).
  • עוד שאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם, תמיד, אבל במיוחד לפני שאתם עושים שינויים למערכת ההפעלה שלכם, זה “למה אובונטו?”. יש המון הפצות לינוקס יפות וטובות שהן לא אובונטו, אולי על הדרך תוסיפו קצת צבע חדש לחיים (או למחשב לפחות). אספתי לכם רשימה של מערכות הפעלה ששווה להכיר:

אקסטרים

  • Debian – האבא/אימא(?) של אובונטו, מרגישה קצת יותר מיושנת, אבל אם בא לכם להכיר קצת יותר טוב את המחשב שלכם, בלי להתאבד בדרך, זה אחלה התחלה. הפצה מאוד גנומית, לטוב ולרע (לא יודעים מה זה גנום? אולי כדאי שתעברו לדביאן באמת). למה דביאן זה באקטרים? כי זאת הקפיצה הראשונה שהייתי מציע למי שרוצה לעבור לתחום האקסטרים.
  • Gentoo – אפרופו סביבה גרפית, לג’נטו יש רומן של שנים עם KDE, אולי תרצו להתנסות בה. הקטע העיקרי של ג’נטו זה שהיא מותאמת לחלוטין למחשב שלכם. הכל מקומפל במיוחד עבורכם, מה שאומר שכל התקנה לוקחת הרבה מאוד זמן, אבל תוכנות יגיבות מהר וטוב יותר (או לפחות ככה טוענים). בכל אופן ג’נטו היא חוויה שכל משתמש לינוקס צריך לעבור.
  • Arch – הפצת לינוקס מעולה. רגע, זה לא היה מספיק ברור: מעולה!!!! (!!!). מי שאוהב לשלוט במחשב שלו ב־100%, זה בדיוק בשבילכם. לומדים מההפצה הזאת המון המון המון, כי פשוט אין ברירה אחרת. מצד אחד זה יתן לכם לשחק בהמון קקה, אבל מצד שני סיפוק מובטח לכל משתמש. ההפצה הרבה פחות הארדקור מג’נטו מצד אחד, ומצד שני נותנת לכם את אותה הגמישות. מעבר לזה שיש לה קהילה מדהימה ומחבקת :)

 

“אני סתם רוצה מחשב נוח שעובד”
בסדר בסדר, סה”כ בקשה לגיטימית…

  • ElementaryOS – הפצת לינוקס מעולה למשתמשי קצה, ולדעתי היום היא חוד החנית של תחום הלינוקס למשתמשי קצה. חבורת מעצבים התאספה והחליטה שאין הפצת לינוקס שנותנת תחושה של מערכת הפעלה מוגמרת. הם לקחו את זה נורא ברצינות, ונורא בקטע מקיסטי, אבל אין ספק התוצר הסופי שלהם לא פחות ממדהים.
  • Mageia – אולי נמאס לכם קצת מהגנומיות של אובונטו (בסדר בסדר, זה לא גנום זה יוניטי, מה שתגידו) ובא לכם להכיר קצת דברים חדשים – KDE זה ממש אחלה, וכל משתמש לינוקס בעולם צריך מינימום להתנסות בסביבה הזאת. (המלצה חמה: אל תשתמשו ב־KDE על אובונטו, בדר”כ זה לא נותן את החוויה הראויה לסביבה הזאת). אני מודה שאני שהיא האקסית המיתולוגית שלי (או יותר נכון Mandrake, דאז).
  • Fedora – הפצה מעניינת מהבית של RedHat. יש לה קהילה מאוד חזקה ותומכת ויש בה לא מעט פיצ’רים מגניבים שלא יביישו אף הפצה. מעבר לזה שתזכו להכיר המון טכנולוגיות חדשות ש־RedHat החליטו לזרוק על הקהילה לפני שהיא מכניסה אותם למוצר האנטרפרייז שלהם.

עוד כמה מילים

  • BackTrack/Kali – שמעתי כמה אנשים שבטעות חשבו להתקין את Backtrack על המחשב שלהם. אם חשבתם לעשות דבר כזה, א’ אם אתם מנסים להיראות חכמים ו־1337ים ככה, אז זה בדיוק עושה את ההפך ומוציא אתכם מטומטמים. ב’ לא לזה Backtrack נועד, וחסרים בו המון פיצ’רים שנועדו לעבודה יומיומית (דרייברים לכרטיס קול למשל?).
    לגבי Kali, אולי אני אכתוב יום אחד פוסט שלם על כמה ההפצה המבטיחה הזאת לא שווה כלום וכמה באזז ושעות עבודה היו סביב מערכת הפעלה שאין סיבה לקיום שלה.
  •  לא מזמן שוחרר GNU Hurd 0.5, למשתמשי לינוקס כבדים, אולי שווה להתנסות בה (מודה שלא זכיתי לזה בעצמי, אבל אני מת לנסות!)
  • למה לא אובונטו בעצם? אז ככה: אובונטו היא הפצת לינוקס מעולה, ואם אתם נהנים ממנה ואתם לא אנשים שנהנים לחקור ולגלות עולמות חדשים, אז קודם־כל אני לא מבין מה אתם עושים בלינוקס, ודבר שני אובונטו היא הפצת לינוקס מעולה, אולי הכי טובה שיש למשתמשי קצה נכון להיום, ואי אפשר לתאר את המהפכה שהיא הביאה לעולם הלינוקס. אני אישית משתמש היום באובונטו על רוב המחשבים שלי ואני מרוצה מאוד. אבל אני כבר התנסיתי בהמון הפצות ואני יודע להצביע על מה אני אוהב באובונטו ומה לא, איזה גמישות היא נותנת לי ואיפה היא גורמת לי לרצות למות (ולא חסרים מקומות כאלה). אם אתם לא שם עדיין, כנראה עוד לא הגעתם למנוחה ולנחלה. תמשיכו לחפש ולהתנסות בהפצות שונות כדי לדעת מה יש לעולם הלינוקס להציע לכם, אתם לא תתאכזבו אני מבטיח – ומקסימום, אובונטו לא הולכת לשום מקום.

אם עצבנתי אתכם, אם יש לכם שאלות או אם יש דברים שלא הצבעתי עליהם ושווה להזכיר – אתם מוזמנים להגיב.
דור :)

עוד דרך לתרום לתכנה החופשית…

שלום חברים,

לפני כמה ימים יודעתי על דרך נוספת שמשתמשים יכולים לתרום לדביאן, אובונטו ושאר נגזרותיהן, גם אם לא יודעים לתכנת.

למי שמשתמש באובונטו, יודע שבמרכז התכנות ניתן לראות תצלומי מסך של התכנות. בטח שאלתם את עצמכם מאין התכנה שואבת את כל תצלומי המסך, מסתבר שהתשובה היא http://screenshots.debian.net/

באתר זה תוכלו להעלות תצלומי מסך חדשים לתכנות שעוד אין להן, לעדכן תמונות ישנות וכד’

מוזמנים בהמוניכם :)
דור.

מקור: http://design.canonical.com/2010/09/usc-screenshots/

פיפוש על אובונטו? עובד!

שלום לכולם,

בזמנו הרצתי את פיפוש על המחשב נייד הקודם שלי, שלמי שלא זוכר – לא היה לי בו סאונד, פיפוש בלי סאונד זה לא שווה ממש ולכן השארתי את הדיסקים (המקוריים!) בצד.

לא מזמן קניתי מחשב חדש ולאחר שהמשחק הוזכר כמה פעמים בצ’אט, עלה בי שוב החשק הנוסטלגי לשחק.
אז איך גורמים לזה לרוץ..?

פיפוש!

עטיפת המשחק פיפוש (מתוך וויקיפדיה)

שימו־לב! המדריך הוא לבעלי דיסקים של פיפוש, יכול להיות שזה יעבוד גם על הגרסה להורדה מהאינטרנט, אבל אני לא מבטיח כלום.

קודם־כל נלך למחשב ליד עם הכונן דיסקים (או במחשב הזה, אם יש לכם כונן דיסקים) ונהפוך את הדיסקים לקובצי ISO בעזרת הפקודה הבאה (הכניסו את הדיסק הראשון לכונן התקליטורים והריצו את הפקודה):

dd if=/dev/cdrom of=piposh1-1.iso bs=64k

וגם את החלק השני… (ולא לשכוח להחליף את הדיסק לחלק השני…)

dd if=/dev/cdrom of=piposh1-2.iso bs=64k

את שני קובצי ה־ISO נעביר למחשב עליו אנו רוצים להריץ המשחק (SSH, דיסק און קי, בלוטות’ וכל דרך העברת קבצים שתמצאו לנכון).

כעת נעגון את הקבצים:
אני יצרתי תיקייה בספריית הבית בשם VD (שזה VirtualDrive) עבור כל ה־ISO שאני מתכוון לעגון:

mkdir ~/VD
mkdir ~/VD/piposh1-1
mkdir ~/VD/piposh1-2
sudo mount -o loop ~/VD/piposh1-1.iso ~/VD/piposh1-1/
sudo mount -o loop ~/VD/piposh1-2.iso ~/VD/piposh1-2/

מה שעשינו זה קודם יצרנו תיקייה עבור ה־ISO בשם VD, אתם צריכים להעתיק לשם את קובצי המשחק (ה־ISO) ואז לעגון את הדיסקים לתיקייות.

אם אין לכם עדיין Wine מותקן, זה הזמן להתקין (דרך מרכז התכנות או עם הפקודה sudo apt-get install wine).
נווטו לתפריט Applications > Wine > Configure Wine.
בלשונית Applications בחרו ב־Windows Version: Windows 98
הכנסו אל הלשונית Drives ולחצו על הכפתור Add > ok.
ב־Path הכניסו את המיקום של הדיסק הראשון (אצלי זה: /home/dor/VD/piposh1-1/), לחצו על Show Advanced ובאפשרות Type בחרו באפשרות CD-ROM.
חזרו על אותה הפעולה, רק עם piposh1-2, כדי לטעון כבר עכשיו את התקליטור השני (שלא תתקעו עם זה אח”כ).
לחצו על הכפתור OK בתחתית כדי לשמור את השינויים שעשינו.

סיימנו עם החלק של ההגדרות (מסובך נכון? תאשימו את Microsoft)! עכשיו להתקנה עצמה :)

הכנסו אל piposh1-1, הוא אמור להופיע לכם בתפריט בצד ב־Nautilus (סייר הקבצים), אם לא, פשוט כנסו אל VD/piposh1-1. תמצאו שם את הקובץ setup.exe, הפעילו אותו ועקבו אחר ההוראות (בעיקר Next Next Next).

בתום ההתקנה נווטו בתפריט אל Applications > Wine > C: Drive. משם כנסו אל Program Files > piposh > Piposh.exe להפעלת המשחק.

מסתבר שבלינוקס המשחק פועל אפילו יותר טוב מאשר בחלונות ;)
תהנו!

נ”ב – השתדלתי לכתוב את המדריך שיתאים גם למשתמשים מתחילים… אם יש לכם שאלות אל תחששו לשאול, אני לא נושך בדר”כ.

דור :)