אוגוסט פינגווין, כי גם אני רוצה פוסט בנושא.

שלום לכולם,

לכל מי שלא היה באירוע – הפסיד
מי שעכשיו תוהה לעצמו, על מה אני מדבר, ובכן, את כל המידע על הנושא ניתן למצוא כאן.

כשאחי ואני הגענו לאוגוסט פינגווין, אני ישר נדבקתי לדורון בפינת המוקוים, שם התלהבתי עד טירוף מהערימה הענקית של המוקוים שהייתה מונחת לה בנחת בקצה השולחן, כמובן שדורון עשה לי טובה ונתן לי לשחק במכשיר קצת, שאני אוכל להתרשם. אני חייב לציין שדמיינתי אותו הרבה יותר גדול, ואנשים סתם מגזימים עם הגודל שלו, אייפון גדול פי כמה ממנו.

לעומתי, אחי נדבק לקופאית הצעירה שעמדה בכניסה, שמתברר שהוא בכלל זה שדאג שהיא תהיה שם, אז זו הבמה שלי להגיד לו תודה, מסתבר שיש לי גם קרובים שתורמים לקהילה, בלי לרוץ לספר בבלוג 🙂

כשהסבתי את פני לרגע מן המוקואים, גיליתי שמעשרים איש הפכנו למאה חמישים לפחות, וזה הלך וגדל, האמת שבקושי היה מקום לזוז, אבל זה לא שאני הייתי יכול למצוא מקום יותר טוב, אז אין לי על מה להתלונן.

האוכל נעלם מיד, זה היה ממש מפחיד. בפעם הבאה לדעתי עדיף להביא אוכל קצת יותר זול, אבל יותר כמות. (כמו־כן יותר מים ופחות ספרייט ומי סוכר בטעם תפוזים).

טוב, הנה ליאור קפלן דוחף אותנו לתוך האולם, האמת שליאור קצת הפחיד אותי, לא רק בגלל הקרחת, ואולי זה מה שגרם לכניסה המהירה לתוך האולם?

ההרצאות היו ממש מעניינות, אבל כמובן שיש לי ביקורת 🙂
דבר ראשון,ההרצאה של עידן קנר, ההרצאה הייתה ממש מעניינת, ואני כבר מחפש איפה אני יכול ליישם שימוש באסטריסק. עם זאת, הוא כנרה מאוד ביישן, וזה היה ניכר בהמון “אה…..”. אולי הבעיה הייתה מכיוון שהוא היה צריך לסנן את התוכן שלו בזמן ההרצאה.

ההרצאה של ליאור קיסוס הייתה ממש מעניינת, עד הדקות האחרונות שבה הוא נכנס לתרשימים, ועוד תרשימים, ועוד תרשימים, מה שלדעתי הוא היה יכול לדבר על משהו אחר. תרשימים זה טוב, אבל לא להגזים משום דבר.

ההרצאה של נצח פרביאש הייתה מפתיעה מאוד (לטובה). בדקות הראשונות תהיתי לי מה לעזאזל הקשר, הוא דיבר על מרכז רימון והפרוייקטים שלו, ולא הבנתי מה הקשר שלו אלינו (גיקלנד והסביבה) בכלל.. ואז פתאום הוא חיבר את העניינים, הכל פתאום נהיה הרבה יותר ברור, ופשוט היה תענוג לשמוע כל מילה שלו. שלא נדבר על זה שהוא הזכיר את העניין של מערכת הפעלה מבוססת אובונטו שהוא צריך, כשאר אני בדיוק לומד את הנושא הזה 🙂

עירא אברמוב והפאנל שהתנהל, הצליחו גם־כן להפתיע אותי. המחשבה הראשונית שלי הייתה “אוי לא, לא עוד חוק ביומטרי! מספיק לי שדורון מספים הפלאנט, וכבר התחלתי לדלג על על הפוסטים שלו בנושא (נו.. כמה אני יכול כבר לקרוא!)”, אבל באמת שהיה מעניין, ואפילו מסקרן, שלא נדבר על ההסבר הברור והפשוט של יהונתן קלינגר בנושא מפתחות (שעדיין לא השלים לי את כל מה שאני צריך לדעת בנושא, אבל עדיין הסבר מעולה).

ההרצאה שהכי עצבנה אותי, הייתה ההרצאה של קלטורה. לי זה נשמע כמו קמפיין פרסומתי של החברה, כדי לשכנע אותנו, אנשי הלינוקס והתוכנה החופשית, כמה המערכות שלהם מעולות וכמה הם הולכים לקרוע ליוטוב את הצורה. מזל שהמרצה (שי דוד?) נזכר (או יותר נכון הזכירו לו) במשפט האחרון שלו להגיד “אה.. כן, כמובן שכל המערכות שלנו בקוד פתוח.”, אחרת לא הייתי מבין מה הוא עושה שם בכלל.

במהלך ההרצאה של קלטורה דיברנו על תצלום קבוצתי של אובונטו ישראל בהפסקה הבאה, פתחתי את הלפטופ, שם היה לי את לוח הזמנים של הכנס בזכרון המטמון (Cache) של פיירפוקס את העמוד. ופתאום הבנתי, שקפלן מחק לנו הפסקה! קפלן הזה…. 🙂

ההרצאה על קלאודס פשוט לא הייתה מובנת לי, הוא דיבר כאילו כל הקהל יודע בדיוק על מה הוא מדבר, ואני עוד מההתחלה הייתי עם סימן שאלה ענקי.
העניין נהיה אפילו יותר גרוע, כאשר הוא כביכול סיים את ההרצאה, אבל לא! יש עוד המשך, עלה אדם אחר, והמשיך לדבר עם מצגות ארוכות ולא ברורות באנגלית. (אני מודה שבשלב מסוים שלפתי את הלפטופ שלי והתחלתי לשחק ב־xmoto, וכשנמאס לי שיחקתי גם ב־SuperTux… מה אני אעשה? איבדתי עניין… :P)

ההרצאה של תומר כהן (או תום הכהן מהיום?), הייתה מעניינת, ואף מבדרת, אך השאירה אותי עם הרבה שאלות לגבי HTML. היה כתוב במצגת שיש התמנשקות עם שולחן העבודה – מה זה אומר? אני לא הייתי רוצה ששולחן העבודה שלי יתמלא בקיצורי דרך, חלונות קופצים והשד יודע מה, מאיזה אתר שאני אבקר בו (כן, זה הייתי אני ששאל את השאלה הזו). התגובה של תומר אפילו העלתה בי עוד שאלות, אם אני נכנס לאתר זדוני בטעות, ופיירפוקס יתחיל להקפיץ לי אלפי הודעות של “רוצה ליצור קיצור דרך על שולחן העבודה, האם אתה מאשר?” מה שיתקע לי את כל הדפדפן, ואני אאלץ לסגור את פיירפוקס, ובהעלאה הבאה לפתוח הכל מחדש, כי אם אני אפתח את מה שקיים, גם אם אהיה מנותק מהאינטרנט, יש מטמון שיפתח לי את הדף הארור. בקיצור, נשמע לי מאוד מאוד בעייתי. ואשמח לתגובתו של המומחה 🙂

בקיצור, היה ממש נחמד חוץ מזה שהדלת של הרכבת לא נפתחה לי בדרך חזור, ונאלצתי שיאספו אותי מאשקלון =\ (אל תדאגו, אני אשלח להם מייל בנושא…)

אגב, גם אתם שמתם לב שבסטיקרים “YES WE CAN” כתוב “אוגוסט פינגויין” (שני י’)?

תחילת שבוע נהדרת,

דור 🙂

4 thoughts on “אוגוסט פינגווין, כי גם אני רוצה פוסט בנושא.

  1. הדלת של הקרון לא נפתחה? מגניב! אתה בטוח שעמדת בצד של הרציף? האם ניסית במקרה להתקדם לכיוון הדלת הבאה? איזה סוג רכבת מדובר?

  2. בכוונה אתה מכנה את יונתן קלינגר “יהודה קלינגר”?

  3. תומר: בודאות הדלת פשוט לא נפתחה. זו רכבת מהסוג החדש, ופשוט לא נדלקה הנורה בדלת, ולא יכולנו לפתוח את הדלת. עד שרצנו לקרון השני הרכבת כבר התחילה לזוז…

    evp55555: לא, בטעות. אם תשים לב כבר תיקנתי את זה.

  4. Pingback: סיכום אוגוסט פינגווין 2009 « תוכנה חופשית בעברית

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *