X12? כן בטח :)

שלום לכולם,

נכון המונח X12 נראה ממש מוזר? מה זה בכלל…?
מסתבר שהמספר המתחבר מאחורי X11 (כלומר 11) הוא למעשה הגרסה של התכנה.

מיזם X, או בשמו המלא: מערכת החלונות X, שהוא למעשה הפרוטוקול הגרפי היחיד* שבשימוש בקרב מערכות מבוססות לינוקס (ושל עוד כמה ליבות מתחרות), בין אם משתמשים ב־KDE או ב־GNOME, שוחרר בגרסתו הראשונה בשנת 1984 ולאחר 3 שנים שוחררה הגרסה ה־11 במספר, הלוא זהו X11 המפורסם. לאלו שמחשבים מספרים לאט, מדובר על שנת 1987, שזה שנים לפני שאפילו הייתי בתיכנון.

אז מה קרה מאז? למה אין X12?
כנראה שמשהו נתקע שם בדרך, הגישה השתנתה, במקום לתקן את המערכת המקורית, החליטו ללכת על גישת הפאצ’ים. משהו לא טוב? תכתוב תוסף. הוא גם לא טוב? אפשר לכתוב גם עליו תוסף.

מה שקורה הוא שבעצם כל הסיפור הזה רק מאט לנו את העלייה של המחשב, לוקח משאבים מיותרים ויוצר הרבה קוד שלאף אחד אין חשק לקרוא ולתקן.

ג’וליאן כתב על זה פוסט מרחיב אופקים שאני ממליץ לכולם לקרוא!

דור.

* לא בדיוק היחיד, אבל הוא בהחלט היחיד במצב ראוי לשימוש.

5 thoughts on “X12? כן בטח :)

  1. זה לא שונה בהרבה מפרוטוקולים אחרים שנמצאים בשימוש נרחב. ר’ את Http שהגרסה האחרונה שוחררה ב־99, IP גרסה 4 שוחררה גם בשנות ה־80. אני לא מכיר הרבה פרוטוקולים וותיקים שעוברים שחרורי גרסאות לעתים תכופות מדי.

  2. שלומי, יחי ההבדל הקטן, HTTP הוא עדיין יחסית יעיל ונוח, אחרת עם כל המהפכות האחרונות בעולם הדפדפנים היו כבר מציעים גישה שונה
    באשר ל־IPv4, מלבד חוסר ההתחשבות בכמות המחשבים שעתידים להתחבר לרשת אין כל פסול בתקן, מה גם שאני לא רואה את כולם רצים לקראת IPv6, כנראה שהתקן הזה עדיין לא מיצה את עצמו…

    דור, באשר ל־X11/12, לדעתי כדאי שתפרסם את זה גם באנגלית כדי שזה יגיע לכמה עוקבים של הפלאנט העולמי, אם כמה תותחים יחליטו להתאגד ולשבור את ה”מונופול” של X11 הרי שכולנו מרוויחים…

    יש לך נתונים נוספים מדיונים על הנושא ברחבי העולם?

  3. השאלה היא האם גוגל מפתחים תחליף ל־Xorg במסגרת מערכת ההפעלה החדשה שלהם. אם כן, זה יכול להיות זרז לפיתוח חדש.

  4. אין שום פסול בפרוטוקול שנשאר להרבה שנים. להיפך – בד”כ זה אומר שהוא יציב, מתוכנן נכון (לפחות הבסיס), ופתוח לשינויים.
    כמו שכתבו מעלי, פרוטוקולי האינטרנט העיקריים הם הוכחה לכך שיש פרוטוקולים שבנויים בעיקר מטלאים שנוספו עם הזמן, ועדיין מתפקדים מצוין. אם נלך בכיוון אחר, אז גם ארכיטקטורת המעבד X86 היא כזו.
    מה שחשוב הוא שהבסיס יהיה פתוח להרחבות עתידיות אפשריות, שהרי אי אפשר באמת לתכנן משהו כך שישאר ללא שינוי במשך כמה עשורים.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *