שלום לכולם,
אחי בן ה-14 רצה להתקין את Windows לצד Ubuntu.
החלטנו יחדיו לפרמט לגמרי את ה-HDD לאחר שתוכנת Parted Magic החליטה לשבור לגמרי את המחיצות שלו.
אחי העלה את Windows 98. בקטע של ‘זה לא בעייתי – אז למה להחליף’ או בקיצור, אוהב נוסטלגיה.
ישר עלה עניין הפרטיות. עד כמה שאני זוכר – Windows 98 לא כל-כך טוב בתחום המשתמשים. אפילו כשהיו לוחצים על כפתור הביטול בחלון ההתחברות, Windows היה מעלה שולחן עבודה עם גישה להכל. וכך Windows 98 ירד מן הפרק.
החלטנו להתקין את Windows XP. הכנסנו את הדיסק, והתחלנו את ההתקנה. החלטנו להתקין את מערכת הקבצים FAT32, מכיוון והיא מאפשרת יותר דברים לעומת NTFS שהיא אמנם בטוחה יותר, אך גם מגבילה יותר. ההתקנה לקחה בסביבות שעה, בה נשאלנו על שמו הפרטי, שם המחשב והגדרות רשת.
בסיום ההתקנה היה צורך בהפעלה מחדש של המחשב ואיזה פלא: היה עוד המשך להתקנה (נו, כמובן, מה עם שמות המשתמשים?)
בהמשך ההתקנה נתבקשנו להזדהות (Serial Number) ולבחור בשמות משתמשים.
בסיום (והאחרון באמת) של ההתקנה, הוצג לנו מסך הכניסה לבחירת המשתמשים. בחרנו את המשתמש ונכנסו לשולחן העבודה של Windows ברזולוציה של 800X600. חשבנו להעלות את הרזולוציה, אבל זה התחיל לרצד באופן מרגיז (וכואב בעיניים לא פחות), אז החזרנו.
כעת את סגנון המחשב שיראה כמו Windows 98 כדי שהמחשב ירוץ מהר יותר (כמה שיותר יעילות, כמה שפחות גראפיקה ואפקטים), את סוגי החשבונות (בחרנו מי מנהל את המחשב ומי מוגבל), שמנו סיסמה ל-Administrator. (אגב, מישהו יודע כיצד מגדירים בדיוק מה מותר לחשבון מוגבל?), הגדרנו את האינטרנט, הורדנו והתקנו פיירפוקס כדפדפן, את AVG כאנטיוירוס, את ספייבוט כמחסל רוגלות.
כעת התחלנו בהתקנת אובונטו 9.04 בטא (כי הגרסה המלאה עוד לא שוחררה).
הורדתי, צרבתי, והכנסו לכונן. עשינו boot למחשב דרך כונן הדיסקים, ובחרנו להעלות LiveCD ללא התקנה.
מיד אחי בדק אם יש קישוריות לאינטרנט. היה ועוד איך היה. הוא התחבר לפידג’ין והפעלנו את ההתקנה.
נשאלנו לשפת ההתקנה (עברית), מיקמנו את עצמנו (ישראל), בחרנו פריסת מקלדת (Israel), חילקנו את המחיצות (50-50), הכנסנו פרטים אישיים (שם משתמש וכד’). ההתקנה הציע לנו לייבא את הנתונים מווינדוז (לא, תודה).
ההתקנה החלה – המתנה של 25 דקות בדיוק (מ-4:10 עד 4:35), הפעלה מחדש.
תגובה של אחי כשראה את ה-GDM החדש: “וואוו! זה יפה!!”
התקנו תוספים (פלאש, ubuntu extesions וכד’), תוספי פיירפוקס (ABP וכד’).. וזהו.
סיכום:
ההתקנה הייתה הרבה יותר ידידותית ומהירה לאובונטו, ומהלך העבודה בכלל הרבה יותר מהיר.
אחי מתלהב ממש מאובונטו ככל שהוא מכיר את המערכת יותר. נקווה שימשיך כך 🙂
קודם כל, לא להתקין XP עם מערכת קבצים FAT32, כי זו מערכת קבצים נטולת הרשאות ובכך גם כל וירוס ותוכנת ריגול יכולים להיכנס עמוק יותר לקרבי מערכת ההפעלה. בקשר לרזולוציית המסך – אם היית מתקין דרייברים זה היה מסתדר, ואני בספק אם שינוי העיצוב של ווינדוס משנה משמעותית את ביצועי המחשב.
בקשר ל־parted – התוכנות האלה לא אמורות לעשות נזק כל עוד לא מוחקים מחיצות בטעות. כמו־כן, אני לא רואה שום צורך להשתמש בדיסק של parted magic כאשר אפשר להפעיל gparted ישירות מדיסק ההפעלה של אובונטו או כל הפצת לינוקס אחרת.
אל תשכח גם שאתה משווה שתי מערכות הפעלה על סקלה שונה – אתה משווה מערכת שיצאה ב־2001 למערכת הפעלה אחרת שתצא בסוף אפריל 2009. השוואה נכונה יותר תהיה לויסטה או אפילו לווינדוס 7 – שתיהן יתנו תוצאות טובות יותר מ־XP מבחינת נוחות השימוש והאפקטים.
תומר: כמו שכתבתי, אמנם FAT32 פחות בטוחה, אך מאפשרת דברים כגון שימוש בתיקיית שיתוף וכד’
רזולוציי מסך: זה ברור. הבעיה היא שווינדוז לא זיהה בכלל את החומרה, ולכן קיוויתי שאוכל לגלות באמצעות לינוקס ולהתקין דרייברים מאוחר יותר.
וכן, התכוונתי ל-gparted, לא השתמשתי בלייב סידי, והיא שברה את המחיצות בלי סיבה הגיונית.
אני מסכים איתך ש-XP הוא מיושן ולכן נותן אפקטים ונוחות ברמה נמוכה יותר. עם זאת, אני מאמין שהמחשב של אחי לא היה מצליח לשרוד את ווינדוז VISTA (ובטח לא את 7)
אין שום קשר בין מערכת הקבצים בדיסק לבין יכולות השיתוף (SMB) של מערכת ההפעלה. XP יכולה לשתף את הקבצים ללא תלות במערכת הקבצים שבשימוש, אבל בשימוש ב־NTFS תוכל להגדיר הרשאות גישה לקבצים דבר שבלתי אפשרי על FAT.
הדרייבר המגיע עם ווינדוס הינו דרייבר תקני ולכן לא תמיד מצליח לנצל את מלוא יכולות כרטיס המסך. בלינוקס המצב אפילו קשה יותר, אבל מערכת ההתקנה יודעת לשאוב את הדרייברים הרצויים מאתר היצרן דבר שבווינדוס דורש התערבות של המשתמש.
אגב, הדפדפן שלך מיושן ומערכת ההפעלה אפילו יותר.
דור,
חסר לי עוד קטע שאני נתקל בו כל פעם עם התקנות של XP וזה נושא עדכוני ה-SP ועדכוני האבטחה. מנסיוני, מעבר מהתקנת בסיסית של XP עד למצב של SP3 עם כל עדכוני האבטחה זה לפחות חצי יום של הורדת עדכונים, התקנה אתחול וחוזר חלילה.
ליאור: אתה צודק, הוא הפעיל את זה בלילה וסיים עד הבוקר. שכחתי לציין את זה.
בן 14 ורצה 98? בן כמה הוא היה, 3 כשזה יצא? 🙂
אסף.
אולי הוא עוד מריץ קומפי על המכונה הזו? אני לא חושב שקומפי מצליח לרוץ על XP. 🙂
meijin: השתמשנו ב-98 עד סביבות 2001. נפרדנו מ-98 לגמרי בערך ב-2005.
תומר: קומפי זה נוסטלגיה לאללה 🙂 עדיין יש לי איזה עשרה דיסקים של זה. אגב, שמעתי שזה פיתוח ישראלי.
זה באמת פיתוח ישראלי.
אני זוכר שהתקנתי את זה פעם ראשונה בתור ילד בן 7 על ה386 של דודים שלי, עם דיסקטים של 3.5 אינצ’ 🙂
אסף.
עם כל האהבה שלי ללינוקס, זה מלוכלך. XP יצאה לראשונה ב2001, ברור שההתקנה כושלת. תשווה את ההתקנה לויסטה אם כבר, שהיא הגירסא המעודכנת. אני מאמין שעדיין הכף תוכרע לטובת הלינוקס, אבל לפחות בוא נהיה פיירים… ואם כבר, אז בכלל לבטא של וינדוס 7…
גיא: ויסטה (ובטח שווינדוז 7) לא מצליח בכלל לרוץ על המחשב של אחי. גם ככה XP בקושי רב מצליח, אחרת הייתי עושה בכיף השוואה שווה. אחרי הכל, אין לווינדוז סיכוי גם אחרי הסרת שיער בליזר (ומשקפיים).
אני אשמע כמו פאןבוי של מייקרוסופט, אבל דווקא יש יותר סיכויים שווינדוס שבע תעבוד. היא הרבה פחות אוכלת משאבים מויסטה (לפי מה שהבנתי).
מסכים עם גיא.
מנסיון, היא רצה יותר טוב על VM תחת לינוקס, מאשר ויסטה כמ”ה ראשית.
אסף.
ומה עם ה-14 ג’יגה שהיא שוקלת? זה יותר מדי! וה-2GB ראם? הוא רץ עם 128 מגה (משום מה המחשב לא מוכן לקבל יותר)
ממש לא.
זה רץ סבבה עם 512, וההתקנה לקחה בסביבות ה3 ג’יגה, אם אני זוכר נכון.
אבל לא לקח לזה 26 שניות לעלות כמו ללינוקס שלי (לפי bootchart:))
אסף.