מוקו מוקו..

שלום לכולם,

מי שבקשר איתי בטח שם לב שנעלמתי בשבוע האחרון. נסעתי לשבוע של הרגעות בצפון יחד עם משפחתי (נחל שניר למתעניינים).
בדיוק לאחר שהזמנתי את מכשיר האופןמוקו (A6 850+Buzz fix שזהה ל־A7 רק יותר זול) נסעתי, והתכנון היה שלאחר מסלול ארוך ברחבי העולם הטלפון יגיע אליי באמצע הטיול – ואכן כך היה. הטלפון הגיע אליי ביום שני האחרון (ה־17 באוגוסט), ולא יכולתי לעשות איתו יותר מדי.

כשחזרתי ביום שישי הביתה, מיד התחלתי לחקור. אני כולי מתפוצץ מסקרנות.
כבר בהתחלה הבנתי שההפצה שהמכשיר הגיע איתה ממש מגעילה, ההגדרות לא נוחות (נכנס למצב המתנה תוך 30 שניות בלי נגיעה), הצבעים לא משהו, המנשק כולו קצת תת רמה…

כשחזרתי הביתה למדתי לצרוב את המכשיר. לצרוב נשמע כזה מסובך, זה פשוט כמו לגרוב גרביים.
הצריבה הראשונה שלי הייתה ל־SHR Unstable full (לא יציב זו מילה קצת גדולה על זה), שהתבררה כבעייתית, ולכן בהמלצת מספר משתמשים צרבתי מחדש את המכשיר עם SHR Unstable lite.
אין מילים בפי, אין כמו ב(לינוקס)בית. הגיע הזמן להתקדם בשלב.

לאחר יום שלם של הסתבכויות בתוך עצמי, למדתי כיצד לחבר את המכשיר לאובונטו שלי, בכדי להתחבר אליו ב־SSH.ראשית יש לוודא שהמכשיר מזוהה. הוא צריך להיות דלוק (ולא במצב המתנה). כדי לראות אם הוא מחובר יש לכתוב את הפקודה:

lsusb

אם מופיעה השורה “First International Computer, Inc. OpenMoko Neo1973 kernel cdc_ether USB network” הכל בסדר. אם לא – יש להכנס למצב המתנה (Suspend), לחזור חזרה, ולנסות שוב את הפקודה. אם זה לא עובד ניתן לנסות לנתק את המכשיר מהכבל, ולחבר חזרה, ואם כל אלה לא עבדו, תמיד אפשר פשוט להפעיל מחדש את המכשיר.

כעת כשהמכשיר מזוהה, יש להכנס למצב מנהל (באמצעות הפקודה sudo su, לא לעשות sudo לפני כל פקודה) ולהריץ את הפקודות הבאה:

ifconfig eth1 192.168.0.200 netmask 255.255.255.0 up
route add -host 192.168.0.202 dev eth1
echo 1 > /proc/sys/net/ipv4/ip_forward
iptables -t nat -A POSTROUTING  -o ath0 -j MASQUERADE

שימו לב שבפקודה הראשונה והשנייה מופיע eth1. חיבור זה הינו החיבור של המכשיר, ייתכן ואצלכם הוא יהיה eth2, eth3 או usb0. ניתן לבדוק באמצעות ifconfig.
בפקודה הרביעית מופיע ath0. זהוהחיבור האלחוטי שממנו אני מחובר במחשב לאינטרנט. אצלכם שנו זאת לחיבור שלכם.
את הפקודות האלו יש לבצע בכל פעם שמחברים את המכשיר ורוצים בו אינטרנט או גישה אליו. (מעניין אם קיים סקריפט שעושה את זה)

כעת לאחר שהגדרתם את הכל, ודאי תרצו כבר להתחבר למכשיר ב־SSH. יש לחזור למשתמש הרגיל (באמצעות su USER_NAME), ולהריץ את הפקודה:

sudo ssh root@192.168.0.202

לא ברור לי למה, אבל כשמחוברים במצב מנהל זה לא פועל, אבל כשמנסים להתחבר כמשתמש רגיל זה גם לא פועל, ורק עם sudo זה פועל חלק.

תתבקשו לתת את הסיסמת ה־ROOT של המוקו. פשוט הקישו אנטר (אין סיסמה).
זהו. אתם בפנים, ואפילו יש אינטרנט.

כעת מומלץ להתחיל להתקין את התוכנות שאתם רוצים על המכשיר.
קודם־כל יש להתקין את מנהל החבילות opkg שהוא מנהל החבילות הפופולרי בהפצת ה־SHR (וגם ב־OM). בכדי לעשות זאת הריצו את הפקודה:

opkg-cl update && opkg-cl install opkg libopkg0

כעת opkg מותקן. זמן להתקין תוכנות.
ההתקנות שלי:

Mokomaze – המשחק הכי טוב שמצאתי למכשיר (וגם היחיד פרט לסודוקו קל מדי)
Intone – נגן מוזיקה מעולה
Woosh! – דפדפן אינטרנט לא משהו, אבל הכי טוב שמצאתי.

את ההתקנות עשיתי באמצעות הפקודה: opkg install PACKAGE_NAME (כאשר את PACKAGE_NAME מחליף שם החבילה), חוץ מאת Woosh! אותו התקנתי ממאגר החבילות של OPKG.org.

כדי לכוון את השעון (שעה ותאריך) בעזרת האינטרנט, התקנתי את NTP:

opkg install ntpclient

ואז כיוונתי את השעון כך:

ntpclient -s -h pool.ntp.org

במידה ותרצו להעביר קבצים אל מכשיר המוקו שלכם, תוכלו לעשות זאת באמצעות הפקודה הבאה:

scp ~/Music/* root@192.168.0.202:/home/Music/

תוספת אחרונה:
בודאי תרצו עברית במקלדת של המוקו, לשם כך יש להתקין את החבילה illume-keyboard-hebrew (ב־SHR):

opkg install illume-keyboard-hebrew

כעת כל שנותר הוא לאתחל על הסביבה הגראפית:

/etc/init.d/xserver-nodm restart

.

התרשמות כללית:
מכשיר מצוין עם המון פוטנציאל.
אנשים אומרים שמוקו הוא בעיקר משקולת לנירות, שזה מכשיר איטי נורא, שכלום לא עובד בו, שהוא לא מתפקד כמו טלפון בכלל.
אנשים לא יודעים מה הם אומרים.

הסאונד עובד לי מעולה, והמכשיר מתפקד בעיקר כטלפון (שכן אני לא כזה מתכנת דגול), אני מרגיש שיש לי שליטה מלאה עליו, כי זה לינוקס וזה עובד כמו לינוקס. המסך מגע שלו מעולה, וניתן לעבוד עם מספר תוכנות במקביל (לשמוע מוסיקה בזמן שמשחקים ב־Mokomaze)
מבחינת האיטיות יש מקום לשיפור, אבל זה לא מספיק איטי כדי לא לנסות אותו.
הבעיה העיקרית שלי עם המכשיר זה שמנהלי החבילות לא מכילים כמעט אפליקציות, וזה מתסכל לקמפל על 400Mhz, ובכלל אין מספיק אפליקציות שמותאמות במיוחד למכשיר (כמו לדוגמה דפדפן אינטרנט).

בקיצור, מכשיר באמת כיפי ונוח, יש בו מקום לשיפור, אבל הוא בהחלט מספק אותי ואת צרכי.

דור.

מאגר התוכנות של אובונטו

שלום לכולם,

למי שלא זוכר, לא מזמן כתבתי פוסט על איך יתקינו תוכנות באובונטו בעתיד. (ומי שלא זוכר מוזמן לקרוא).

מסתבר שבדיוק לפי התוכנית, הדברים מתחילים לרוץ, כך שכבר בקואלת הקרמה נזכה לראות את מנהל החבילות החדש, אבל עוד בגרסה התחלתית יחסית.

מוזמנים לקרוא עוד [עריכה: ואפילו עוד], וכמובן תמונות:

ubuntu_software_store1

ubuntu_software_store2

דור.

תבנית וורדפרס מתורגמת לעברית – fields of gold

שלום לכולם,

ירון ביקש ממני לפרסם את העיצוב שתרגם מאתר שיוצר RTL לתבניות, ובזאת להזמין את כולם לתרגם עיצובי WP בעצמם.

ירון תרגם את העיצוב fields of gold. תצוגה מקדימה לעיצוב תוכלו לראות כאן (סורי, כבר לא עובד).

הרקע של העיצוב הוא שחור, הרקע של הפוסטים לבן, והסמלים השונים בצבע צהוב-חום.

את העיצוב ניתן להוריד מכאן.

מוזמנים להתנסות ולהגיב,

דור.

אוגוסט פינגווין, כי גם אני רוצה פוסט בנושא.

שלום לכולם,

לכל מי שלא היה באירוע – הפסיד
מי שעכשיו תוהה לעצמו, על מה אני מדבר, ובכן, את כל המידע על הנושא ניתן למצוא כאן.

כשאחי ואני הגענו לאוגוסט פינגווין, אני ישר נדבקתי לדורון בפינת המוקוים, שם התלהבתי עד טירוף מהערימה הענקית של המוקוים שהייתה מונחת לה בנחת בקצה השולחן, כמובן שדורון עשה לי טובה ונתן לי לשחק במכשיר קצת, שאני אוכל להתרשם. אני חייב לציין שדמיינתי אותו הרבה יותר גדול, ואנשים סתם מגזימים עם הגודל שלו, אייפון גדול פי כמה ממנו.

לעומתי, אחי נדבק לקופאית הצעירה שעמדה בכניסה, שמתברר שהוא בכלל זה שדאג שהיא תהיה שם, אז זו הבמה שלי להגיד לו תודה, מסתבר שיש לי גם קרובים שתורמים לקהילה, בלי לרוץ לספר בבלוג 🙂

כשהסבתי את פני לרגע מן המוקואים, גיליתי שמעשרים איש הפכנו למאה חמישים לפחות, וזה הלך וגדל, האמת שבקושי היה מקום לזוז, אבל זה לא שאני הייתי יכול למצוא מקום יותר טוב, אז אין לי על מה להתלונן.

האוכל נעלם מיד, זה היה ממש מפחיד. בפעם הבאה לדעתי עדיף להביא אוכל קצת יותר זול, אבל יותר כמות. (כמו־כן יותר מים ופחות ספרייט ומי סוכר בטעם תפוזים).

טוב, הנה ליאור קפלן דוחף אותנו לתוך האולם, האמת שליאור קצת הפחיד אותי, לא רק בגלל הקרחת, ואולי זה מה שגרם לכניסה המהירה לתוך האולם?

ההרצאות היו ממש מעניינות, אבל כמובן שיש לי ביקורת 🙂
דבר ראשון,ההרצאה של עידן קנר, ההרצאה הייתה ממש מעניינת, ואני כבר מחפש איפה אני יכול ליישם שימוש באסטריסק. עם זאת, הוא כנרה מאוד ביישן, וזה היה ניכר בהמון “אה…..”. אולי הבעיה הייתה מכיוון שהוא היה צריך לסנן את התוכן שלו בזמן ההרצאה.

ההרצאה של ליאור קיסוס הייתה ממש מעניינת, עד הדקות האחרונות שבה הוא נכנס לתרשימים, ועוד תרשימים, ועוד תרשימים, מה שלדעתי הוא היה יכול לדבר על משהו אחר. תרשימים זה טוב, אבל לא להגזים משום דבר.

ההרצאה של נצח פרביאש הייתה מפתיעה מאוד (לטובה). בדקות הראשונות תהיתי לי מה לעזאזל הקשר, הוא דיבר על מרכז רימון והפרוייקטים שלו, ולא הבנתי מה הקשר שלו אלינו (גיקלנד והסביבה) בכלל.. ואז פתאום הוא חיבר את העניינים, הכל פתאום נהיה הרבה יותר ברור, ופשוט היה תענוג לשמוע כל מילה שלו. שלא נדבר על זה שהוא הזכיר את העניין של מערכת הפעלה מבוססת אובונטו שהוא צריך, כשאר אני בדיוק לומד את הנושא הזה 🙂

עירא אברמוב והפאנל שהתנהל, הצליחו גם־כן להפתיע אותי. המחשבה הראשונית שלי הייתה “אוי לא, לא עוד חוק ביומטרי! מספיק לי שדורון מספים הפלאנט, וכבר התחלתי לדלג על על הפוסטים שלו בנושא (נו.. כמה אני יכול כבר לקרוא!)”, אבל באמת שהיה מעניין, ואפילו מסקרן, שלא נדבר על ההסבר הברור והפשוט של יהונתן קלינגר בנושא מפתחות (שעדיין לא השלים לי את כל מה שאני צריך לדעת בנושא, אבל עדיין הסבר מעולה).

ההרצאה שהכי עצבנה אותי, הייתה ההרצאה של קלטורה. לי זה נשמע כמו קמפיין פרסומתי של החברה, כדי לשכנע אותנו, אנשי הלינוקס והתוכנה החופשית, כמה המערכות שלהם מעולות וכמה הם הולכים לקרוע ליוטוב את הצורה. מזל שהמרצה (שי דוד?) נזכר (או יותר נכון הזכירו לו) במשפט האחרון שלו להגיד “אה.. כן, כמובן שכל המערכות שלנו בקוד פתוח.”, אחרת לא הייתי מבין מה הוא עושה שם בכלל.

במהלך ההרצאה של קלטורה דיברנו על תצלום קבוצתי של אובונטו ישראל בהפסקה הבאה, פתחתי את הלפטופ, שם היה לי את לוח הזמנים של הכנס בזכרון המטמון (Cache) של פיירפוקס את העמוד. ופתאום הבנתי, שקפלן מחק לנו הפסקה! קפלן הזה…. 🙂

ההרצאה על קלאודס פשוט לא הייתה מובנת לי, הוא דיבר כאילו כל הקהל יודע בדיוק על מה הוא מדבר, ואני עוד מההתחלה הייתי עם סימן שאלה ענקי.
העניין נהיה אפילו יותר גרוע, כאשר הוא כביכול סיים את ההרצאה, אבל לא! יש עוד המשך, עלה אדם אחר, והמשיך לדבר עם מצגות ארוכות ולא ברורות באנגלית. (אני מודה שבשלב מסוים שלפתי את הלפטופ שלי והתחלתי לשחק ב־xmoto, וכשנמאס לי שיחקתי גם ב־SuperTux… מה אני אעשה? איבדתי עניין… :P)

ההרצאה של תומר כהן (או תום הכהן מהיום?), הייתה מעניינת, ואף מבדרת, אך השאירה אותי עם הרבה שאלות לגבי HTML. היה כתוב במצגת שיש התמנשקות עם שולחן העבודה – מה זה אומר? אני לא הייתי רוצה ששולחן העבודה שלי יתמלא בקיצורי דרך, חלונות קופצים והשד יודע מה, מאיזה אתר שאני אבקר בו (כן, זה הייתי אני ששאל את השאלה הזו). התגובה של תומר אפילו העלתה בי עוד שאלות, אם אני נכנס לאתר זדוני בטעות, ופיירפוקס יתחיל להקפיץ לי אלפי הודעות של “רוצה ליצור קיצור דרך על שולחן העבודה, האם אתה מאשר?” מה שיתקע לי את כל הדפדפן, ואני אאלץ לסגור את פיירפוקס, ובהעלאה הבאה לפתוח הכל מחדש, כי אם אני אפתח את מה שקיים, גם אם אהיה מנותק מהאינטרנט, יש מטמון שיפתח לי את הדף הארור. בקיצור, נשמע לי מאוד מאוד בעייתי. ואשמח לתגובתו של המומחה 🙂

בקיצור, היה ממש נחמד חוץ מזה שהדלת של הרכבת לא נפתחה לי בדרך חזור, ונאלצתי שיאספו אותי מאשקלון =\ (אל תדאגו, אני אשלח להם מייל בנושא…)

אגב, גם אתם שמתם לב שבסטיקרים “YES WE CAN” כתוב “אוגוסט פינגויין” (שני י’)?

תחילת שבוע נהדרת,

דור 🙂