שלום לכולם,
אחי בן ה-14 רצה להתקין את Windows לצד Ubuntu.
החלטנו יחדיו לפרמט לגמרי את ה-HDD לאחר שתוכנת Parted Magic החליטה לשבור לגמרי את המחיצות שלו.
אחי העלה את Windows 98. בקטע של ‘זה לא בעייתי – אז למה להחליף’ או בקיצור, אוהב נוסטלגיה.
ישר עלה עניין הפרטיות. עד כמה שאני זוכר – Windows 98 לא כל-כך טוב בתחום המשתמשים. אפילו כשהיו לוחצים על כפתור הביטול בחלון ההתחברות, Windows היה מעלה שולחן עבודה עם גישה להכל. וכך Windows 98 ירד מן הפרק.
החלטנו להתקין את Windows XP. הכנסנו את הדיסק, והתחלנו את ההתקנה. החלטנו להתקין את מערכת הקבצים FAT32, מכיוון והיא מאפשרת יותר דברים לעומת NTFS שהיא אמנם בטוחה יותר, אך גם מגבילה יותר. ההתקנה לקחה בסביבות שעה, בה נשאלנו על שמו הפרטי, שם המחשב והגדרות רשת.
בסיום ההתקנה היה צורך בהפעלה מחדש של המחשב ואיזה פלא: היה עוד המשך להתקנה (נו, כמובן, מה עם שמות המשתמשים?)
בהמשך ההתקנה נתבקשנו להזדהות (Serial Number) ולבחור בשמות משתמשים.
בסיום (והאחרון באמת) של ההתקנה, הוצג לנו מסך הכניסה לבחירת המשתמשים. בחרנו את המשתמש ונכנסו לשולחן העבודה של Windows ברזולוציה של 800X600. חשבנו להעלות את הרזולוציה, אבל זה התחיל לרצד באופן מרגיז (וכואב בעיניים לא פחות), אז החזרנו.
כעת את סגנון המחשב שיראה כמו Windows 98 כדי שהמחשב ירוץ מהר יותר (כמה שיותר יעילות, כמה שפחות גראפיקה ואפקטים), את סוגי החשבונות (בחרנו מי מנהל את המחשב ומי מוגבל), שמנו סיסמה ל-Administrator. (אגב, מישהו יודע כיצד מגדירים בדיוק מה מותר לחשבון מוגבל?), הגדרנו את האינטרנט, הורדנו והתקנו פיירפוקס כדפדפן, את AVG כאנטיוירוס, את ספייבוט כמחסל רוגלות.
כעת התחלנו בהתקנת אובונטו 9.04 בטא (כי הגרסה המלאה עוד לא שוחררה).
הורדתי, צרבתי, והכנסו לכונן. עשינו boot למחשב דרך כונן הדיסקים, ובחרנו להעלות LiveCD ללא התקנה.
מיד אחי בדק אם יש קישוריות לאינטרנט. היה ועוד איך היה. הוא התחבר לפידג’ין והפעלנו את ההתקנה.
נשאלנו לשפת ההתקנה (עברית), מיקמנו את עצמנו (ישראל), בחרנו פריסת מקלדת (Israel), חילקנו את המחיצות (50-50), הכנסנו פרטים אישיים (שם משתמש וכד’). ההתקנה הציע לנו לייבא את הנתונים מווינדוז (לא, תודה).
ההתקנה החלה – המתנה של 25 דקות בדיוק (מ-4:10 עד 4:35), הפעלה מחדש.
תגובה של אחי כשראה את ה-GDM החדש: “וואוו! זה יפה!!”
התקנו תוספים (פלאש, ubuntu extesions וכד’), תוספי פיירפוקס (ABP וכד’).. וזהו.
סיכום:
ההתקנה הייתה הרבה יותר ידידותית ומהירה לאובונטו, ומהלך העבודה בכלל הרבה יותר מהיר.
אחי מתלהב ממש מאובונטו ככל שהוא מכיר את המערכת יותר. נקווה שימשיך כך 🙂
