שלום לכולם,
עכשיו משמעט נרגעו הדברים, הגיע הזמן לתת את דעתי האישית לגבי הכתבה ב־”הארץ” שנכתבה על המאגר הביומטרי.
אף־על־פי שאני נמצא בצד השני של הכביש, הצד שמתנגד לפעולה שבוצעה, אני חושב שהכתבה שנכתבה לא תואמת כלל וכלל את אופן הדברים.
בית ספרי הינו מקום מיוחד מאוד, בהחלט לא דומה לאף בית ספר אחר בארץ, לא סתם אני אני חוזר ומשתמש במונח “חניכים” במקום תלמידים, שהרי בבית ספרי אנו באים להתחנך, ולוא דווקא כדי ללמוד (והלמידה היא יותר בונוס).
הכתבה שברה את הקוד האתי של העיתונאות, בכך שהציגה רק צד אחד באירוע, ולא יצרה קשר עם גורמיים מנהלתיים (המנהלת החדשה, סגן המנהל שהכניס את המאגר, וכו’).
בכתבה ישנה הגזמה רצינית לגבי האבטחה של המאגר, בית ספרי הינו בית ספר מבודד יחסית מהעולם החיצוני, גם פיזית וגם לא, והסיכוי שמישהו יגנוב את המידע מן המחשבים הוא קטן מאוד.
הכתבה הציגה את בית הספר כמעין דיקטטורה, כאשר האמת היא ההפך הגמור, בית הספר שלנו וסגל המורים מאוד מתחשב(ים) בחניכים, ובכל חניך וחניך בפרט, ומה שהוצג לעולם הוא בית ספר על סף הפלילי.
השימוש במאגר נראה לי נכון, אך הדרך שבה נעשו הדברים נראית לי חפוזה ויהירה, ולכן כל הבלאגן שנוצר מסביב נראה לי סתמי לחלוטין…
אני מבקש מגורמים גבוהים בבית הספר, לברר לגבי שימוש במאגר ביומטרי, עם כל הפרטים החוקיים של העניין, וכמובן לא לשכוח ליידע אותנו (החניכים וההורים כאחד) לפני תחילת התהליכים וההחלטות, אם יהיו כאלה.
חשוב לדעת לתת ביקורת, אך חשוב גם לדעת מתי הביקורת מוגזמת ויצאה מפרופורציות.
דור.
עריכה: מתברר כי הכתב כן פנה אל הנהלת בית הספר, אך הם לא הגיבו.
