שלום לכולם,

לאחר מעשים רבים שנעשו בצפית לאחרונה, שנראו לי לא ראויים בכלל, כמו לדוגמה ישיבה על האם חניכים מסוגלים או לא להיות בפנימייה יום לפני מתכונת, או הקמת מאגר טביעות אצבע בלי בקשת אישור או ידיעת ההורים, הבנתי שיש כאן משהו מסריח, למה אנחנו מגלים הכל ברגע האחרון, כשכבר אי אפשר למחות או להלחם?

על־פי נציגות ועד הורים, הורים רבים מתלוננים בפני הועד שהילדים שלהם מתלבשים כאילו הם נוסעים לבית בושת, לא לבית־ספר.
ומכיוון שועד ההורים מייצג את ההורים, הם כבר שלוש שנים (אם לא יותר) נלחמים על הכנסת “כללי לבוש” (או “קוד לבוש”) לבית הספר, אמנם זה טוב יותר מאשר תלבושת אחידה, אך אין ספק בכלל שזה יפגום ב־”הווי צפית”, שהוא מושג בפני עצמו למה שמתרחש בבית הספר.

בעקבות העובדה שנכנסה מנהלת חדשה השנה, לנו החניכים אין יותר את ההגנה שיונתן (עונה גם לכינוי ג’וני בי) היה נותן לועד ההורים בכל פעם שהיו מעלים את הנושא, מה שמעלה בי לא מעט חששות, ולעומתי מעלה בועד ההורים תקווה, מה שמפחיד אותי אף יותר.

אך אני חושש שמלחמה של אחרי פסק הדין לא תזיז דברים, כמו שהמלחמה כנגד המאגר הביומטרי בבית הספר לא עזרה כמעט בכלל. לכן אני כבר מכין את השטח, ומקים מועצת חניכים, כדי שנהיה גוף מאורגן, שיכול להביע את דעתו בפני בית הספר בלי שינפנף אותנו, כדי שנעודכן בשינויים שהולכים להתחולל עוד לפני שהם מתרחשים, ונוכל להביע את דעתו בנושא.

מחר אעבור בכיתות (י’ – י”ב, בינתיים) ואעלה את הנושא, ואשאיר לחניכים לחשוב בחופשה אם הם מעוניינים או לא להבחר כנציגי כיתתם. בתום החופשה אעבור שוב ונעשה הצבעות, ארשום את פרטי הנבחרים, ואתחיל בתכנון המפגש הראשון. אני מצפה לתגובות חיוביות מהחניכים, שכן בכיתתי קיבלו את זה בחיוב, במיוחד לאחר ששמעו על רעיון כללי הלבוש של ועד ההורים, שהם עוד יעלו השנה בפני המנהלת.

המורים ששמעו על כך מאוד עודדו אותי, ונכיר שהם ישמחו מאוד לשמוע גם את הקול שלנו, שלדעתי לא נפסיק להשמיע אותו, אנחנו בתקופה מאוד מעניינת.

תחי המהפכה 🙂
דור.