Guake – למי שצריך מסוף זמין

שלום לכולם,

אני משתמש כבר כמה חודשים טובים בכלי בשם Guake. כמה כתבות עליו באתרים מפורסמים גרמו לי לחשוב על “למה בעצם לא המלצתי עליו עדיין?!”. יש כמה כלים שהייתי ממליץ לכל משתמש לינוקס, אם אתם משתמשי מסוף כבדים – אני ממליץ עליו Guake בחום!

Guake הנו כלי “מסוף בלחיצה”, מה שאומר שבלחיצת כפתור אתם מציגים מסוף ובלחיצת כפתור מסתירים אותו חזרה, בלחיצת כפתור גם תוכלו להגדיל את המסוף לכל המסך או להחזיר אותו חזרה לגודל הקטן.

המסוף כאילו “מודבק” על קטע מסך, ניתן לשלוט על אורך הקטע ועל מיקומו, על הצבעים שלו, על ההתנהגות שלו, בקיצור, יש לו הרבה אפשרויות.

Guake

איך מתקינים?!
ניתן להתקין את Guake באובונטו בכמה דרכים:
אפשרות ראשונה היא ללחוץ על הלינק הזה.
אפשרות שנייה היא להכנס למרכז התכנות (Applications Software Center), לחפש Guake וללחוץ על כפתור ההתקנה בצד.

מעתה תוכלו להציג ולהסתיר את המסוף ע”י F12 ולהגדיל לכל המסך ולהקטין חזרה ע”י F11 🙂

קצת הגדרות
אחרי ההתקנה, הכנסו אל Guake וליחצו לחיצה ימנית על המסוף הפתוח > Preferences.
קודם־כל אני ממליץ בחום להוריד את הסימון מ־Show tray icon, כי פשוט אין סיבה להציג את האייקון.
שנית, תוכלו לראות למטה פס גרירה, תוכלו לקבוע את גודל המסוף על המסך. שחקו עם ההגדרה הזו להנאתכם עד שתגיעו לגודל שמתאים לכם. אני ממליץ על שליש מסך, עושה את העבודה מצוין.

עוד טיפה
זה בטח משגע להפעיל את התכנה כל פעם שנכנסים למחשב, אז בואו נדאג שזה יעלה אוטומטית עם הפעלת המחשב:
נווטו לתפריט System > Preferences > Startup Applications.
לחצו על הכפתור Add וכתבו ב־Name: ‏Guake וב־Command: ‏guake (חשוב עם אות קטנה!!)
שמרו וצאו מהתכנה.

תהנו!
דור 🙂

איך למחוק את שני הפאנלים

אתמול כתבתי באנגלית והיום אסביר בעברית:

בכדי שמשתמשי קצה לא ימחקו בטעות את שני הפאנלים שלהם ואח”כ יצטרכו להכנס עמוק להגדרות כדי להחזיק אותם, אנשי גנום החליטו שתמיד ישאר מינימום פאנל אחד. עם־זאת בלינוקס כמו בלינוקס, תמיד אפשר לשנות את זה בכל זאת.

אז איך עושים את זה?! אי נפטרים משני הפאנלים?@
התהליך הוא מאוד פשוט:
הכנסו למסוף (Applications > Accessories > Terminal) והקלידו שם את הפקודה:

gconf-editor /desktop/gnome/session

שם תראו את הערך required_components_list, לחצו עליו לחיצה כפולה והסירו את האפשרות “panel“.

זהו!

תנהו,
דור 🙂

How to get rid of the panels in Ubuntu

In my last post about netbooks I said I’ll make it so some kind of series of guides, so here the second part 🙂

One of the biggest problems when using a nebook is that every pixel matters. the screen is so small that you really need save as much screen as you can.

For that reason i found it very comfortable to replace the panels with a dock such as Avant Window Navigator (and not like Docky that I don’t like at all!).
when I looked on web (or more exact, on Google) I wasn’t able to find anything useful about it, so i went to our chat (#ubuntu-il) and got the answer right away (thanks Avishay! you’re the man!) :

WARNING: make sure you have a menu somewhere else, since after that step you can’t use Alt+F1 or Alt+F2.

First open the terminal (for beginners: Applications > Accessories > Terminal),
now enter the command:

gconf-editor /desktop/gnome/session

double click the option “required_components_list” and remove from the list the “panel” value.

logout and login back,
that’s it! 🙂

Dor 🙂

פיפוש על אובונטו? עובד!

שלום לכולם,

בזמנו הרצתי את פיפוש על המחשב נייד הקודם שלי, שלמי שלא זוכר – לא היה לי בו סאונד, פיפוש בלי סאונד זה לא שווה ממש ולכן השארתי את הדיסקים (המקוריים!) בצד.

לא מזמן קניתי מחשב חדש ולאחר שהמשחק הוזכר כמה פעמים בצ’אט, עלה בי שוב החשק הנוסטלגי לשחק.
אז איך גורמים לזה לרוץ..?

פיפוש!

עטיפת המשחק פיפוש (מתוך וויקיפדיה)

שימו־לב! המדריך הוא לבעלי דיסקים של פיפוש, יכול להיות שזה יעבוד גם על הגרסה להורדה מהאינטרנט, אבל אני לא מבטיח כלום.

קודם־כל נלך למחשב ליד עם הכונן דיסקים (או במחשב הזה, אם יש לכם כונן דיסקים) ונהפוך את הדיסקים לקובצי ISO בעזרת הפקודה הבאה (הכניסו את הדיסק הראשון לכונן התקליטורים והריצו את הפקודה):

dd if=/dev/cdrom of=piposh1-1.iso bs=64k

וגם את החלק השני… (ולא לשכוח להחליף את הדיסק לחלק השני…)

dd if=/dev/cdrom of=piposh1-2.iso bs=64k

את שני קובצי ה־ISO נעביר למחשב עליו אנו רוצים להריץ המשחק (SSH, דיסק און קי, בלוטות’ וכל דרך העברת קבצים שתמצאו לנכון).

כעת נעגון את הקבצים:
אני יצרתי תיקייה בספריית הבית בשם VD (שזה VirtualDrive) עבור כל ה־ISO שאני מתכוון לעגון:

mkdir ~/VD
mkdir ~/VD/piposh1-1
mkdir ~/VD/piposh1-2
sudo mount -o loop ~/VD/piposh1-1.iso ~/VD/piposh1-1/
sudo mount -o loop ~/VD/piposh1-2.iso ~/VD/piposh1-2/

מה שעשינו זה קודם יצרנו תיקייה עבור ה־ISO בשם VD, אתם צריכים להעתיק לשם את קובצי המשחק (ה־ISO) ואז לעגון את הדיסקים לתיקייות.

אם אין לכם עדיין Wine מותקן, זה הזמן להתקין (דרך מרכז התכנות או עם הפקודה sudo apt-get install wine).
נווטו לתפריט Applications > Wine > Configure Wine.
בלשונית Applications בחרו ב־Windows Version: Windows 98
הכנסו אל הלשונית Drives ולחצו על הכפתור Add > ok.
ב־Path הכניסו את המיקום של הדיסק הראשון (אצלי זה: /home/dor/VD/piposh1-1/), לחצו על Show Advanced ובאפשרות Type בחרו באפשרות CD-ROM.
חזרו על אותה הפעולה, רק עם piposh1-2, כדי לטעון כבר עכשיו את התקליטור השני (שלא תתקעו עם זה אח”כ).
לחצו על הכפתור OK בתחתית כדי לשמור את השינויים שעשינו.

סיימנו עם החלק של ההגדרות (מסובך נכון? תאשימו את Microsoft)! עכשיו להתקנה עצמה 🙂

הכנסו אל piposh1-1, הוא אמור להופיע לכם בתפריט בצד ב־Nautilus (סייר הקבצים), אם לא, פשוט כנסו אל VD/piposh1-1. תמצאו שם את הקובץ setup.exe, הפעילו אותו ועקבו אחר ההוראות (בעיקר Next Next Next).

בתום ההתקנה נווטו בתפריט אל Applications > Wine > C: Drive. משם כנסו אל Program Files > piposh > Piposh.exe להפעלת המשחק.

מסתבר שבלינוקס המשחק פועל אפילו יותר טוב מאשר בחלונות 😉
תהנו!

נ”ב – השתדלתי לכתוב את המדריך שיתאים גם למשתמשים מתחילים… אם יש לכם שאלות אל תחששו לשאול, אני לא נושך בדר”כ.

דור 🙂