שלום לכולם,

עכשיו משמעט נרגעו הדברים, הגיע הזמן לתת את דעתי האישית לגבי הכתבה ב־”הארץ” שנכתבה על המאגר הביומטרי.

אף־על־פי שאני נמצא בצד השני של הכביש, הצד שמתנגד לפעולה שבוצעה, אני חושב שהכתבה שנכתבה לא תואמת כלל וכלל את אופן הדברים.

בית ספרי הינו מקום מיוחד מאוד, בהחלט לא דומה לאף בית ספר אחר בארץ, לא סתם אני אני חוזר ומשתמש במונח “חניכים” במקום תלמידים, שהרי בבית ספרי אנו באים להתחנך, ולוא דווקא כדי ללמוד (והלמידה היא יותר בונוס).

הכתבה שברה את הקוד האתי של העיתונאות, בכך שהציגה רק צד אחד באירוע, ולא יצרה קשר עם גורמיים מנהלתיים (המנהלת החדשה, סגן המנהל שהכניס את המאגר, וכו’).

בכתבה ישנה הגזמה רצינית לגבי האבטחה של המאגר, בית ספרי הינו בית ספר מבודד יחסית מהעולם החיצוני, גם פיזית וגם לא, והסיכוי שמישהו יגנוב את המידע מן המחשבים הוא קטן מאוד.

הכתבה הציגה את בית הספר כמעין דיקטטורה, כאשר האמת היא ההפך הגמור, בית הספר שלנו וסגל המורים מאוד מתחשב(ים) בחניכים, ובכל חניך וחניך בפרט, ומה שהוצג לעולם הוא בית ספר על סף הפלילי.

השימוש במאגר נראה לי נכון, אך הדרך שבה נעשו הדברים נראית לי חפוזה ויהירה, ולכן כל הבלאגן שנוצר מסביב נראה לי סתמי לחלוטין…

אני מבקש מגורמים גבוהים בבית הספר, לברר לגבי שימוש במאגר ביומטרי, עם כל הפרטים החוקיים של העניין, וכמובן לא לשכוח ליידע אותנו (החניכים וההורים כאחד) לפני תחילת התהליכים וההחלטות, אם יהיו כאלה.

חשוב לדעת לתת ביקורת, אך חשוב גם לדעת מתי הביקורת מוגזמת ויצאה מפרופורציות.

דור.

עריכה: מתברר כי הכתב כן פנה אל הנהלת בית הספר, אך הם לא הגיבו.

שלום לכולם,

בעקבות המלחמה של ההורים ושל החניכים (בינהם עבדכם הנאמן), אור קשתי, כתב בעיתון “הארץ” כתב כתבה בנושא (בה גם צוטתי), ופנה אל משרד החינוך בבקשה לדרוש מבית הספר לסגור את המאגר, וכך נעשה.

כלומר שביום שני, כשנחזור ללימודים המאגר כבר יהיה היסטוריה – אולי זו תהיה הזדמנות להתחיל הכל מחדש, לחקור לעומק מה מותר ומה אסור ולהקים מאגר חדש, כמובן בצורה קצת יותר מסודרת, או לחלופין למצוא פיתרון יעיל יותר, כמו לעבוד על יושר החניכים, או הכי טוב (לדעתי): להכניס את ההסעדה כחלק מבית הספר, כאשר כמובן שמי שאינו רוצה יכול לבקש זאת, ויסירו את תשלום ההסעדה מן המחיר.

גם אם לא יעשו דבר מן הרעיונות שנקבתי, זהו פתח לעשיית דברים יותר ברצינות ובשיתוף ההורים והחניכים (ראו פוסט על מועצת החניכים).

שתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה (בדבש!)
דור.

שלום לכולם,

השבוע נחרדתי לגלות כי בבית ספרי מעוניינים להתקין מערכת טביעת אצבע על דלתות חדר האוכל.
לכאורה זה יעיל מאוד לבית הספר, לכל חניך יהיו מספר כניסות, והוא יוכל לנצל אותן בהתאם, עד שיגמרו לו הכניסות לחדר־אוכל, כך לא יכנסו חניכים שלא שלמו, וראו איזה יופי מגינים על זכויות העובדים בחדר־אוכל.

מצד שני, עלות של הקמת מתקן כזה תהיה יקרה מאוד, ותוציא מהכסף שגם ככה אין לבית ספרנו, יגרם עומס רציני מאוד בכניסה לבית הספר, ובכלל אני לא בטוח עד כמה זה חוקי, הרי טביעות האצבע שלנו הן דבר חד פעמי, וכמו שצריך לקבל אישור כדי לקבל פרטים אישיים עליי (וכל עוד אני בתחום משרד החינוך, הם מקבלים את הפרטים ממשרד החינוך), כך צריך לקבל את רשותי, או לפחות את רשות הורי, כל עוד אני קטין, כדי לקחת טביעות אצבע.

בנוסף לכל, הדבר לא באמת ימנע מחניכים להכנס לחדר האוכל: אפילו אני יודע לזייף טביעות אצבע, ופשוט יותר, כל אחד יוכל לבקש מחבר להכנס יחד איתו. העובדים בחדר האוכל יסמכו על העובדה שרק מי שמשלם נכנס, ולא יחשדו באף אחד (ואין יותר “איפה הכרטיס”), כלומר שאם חניך נכנס עם חבר, הוא גם יוכל לאכול ללא פחד.

בשנה שעברה היתה תעלומה, של מישהו (ועד היום לא ברור אם הוא חניך או מחוץ לבית הספר) שהיה נכנס לבית הספר לאחר שעות הסגירה, וחותך את הכבלים של המזגנים. מהיום אם יקרה דבר כזה, אני אישית אפחד “לחלק” את טביעות האצבע שלי, מה יקרה אם טביעת האצבע שלי תהיה באיזור שמישהו גרם בו נזק? למה שיאמינו לי שלא עשיתי כלום, הרי טביעת האצבע שלי נמצאת שם, והיא הוכחה חותכת – גם בבתי משפט.

אחד מהורי החניכים (ומתברר שהוא לא היחיד) הביע עמדה מאוד שלילית בנושא כשגילה את זה (וכאן ראוי לציין שבית הספר מכניס את זה כמעט בסוד לבית הספר, לא חולקו דפים להורים, ואני גיליתי את זה רק משום שאבי בועד ההורים), ואני מאוד מקווה שהוא יפעל מספיק כדי שלא ייכנסו שום מכשירים לבית הספר.

כבר החלו לקחת טביעות אצבע מן החניכים, והמתנגדים כבר החלו לתכנן קמפיין נגדי.
אז למרות שהנושא הזה יצא לי מכל החורים – הנה גם אני נכנס למאבק קצת יותר פרטי נגד המאגר הביומטרי.

דור.